הצטרפו למהפכה!

בשנים האחרונות כלים ופלטפורמות מבוססות Low code/No code תופסות תאוצה רבה בקרב עסקים קטנים ובינוניים ואף בארגונים גדולים. בסקירה זו נבחן את פשר המהפכה.

אז מה הסיפור בעצם?

מדובר על שינוי כללי המשחק של שיטת פיתוח ובנייה של מערכות ואפליקציות. בשיטה המסורתית, אם עסק או ארגון נדרש לפתרון דיגיטלי עבור פעילות מסויימת , אותו ארגון היה בוחר באחת משלוש החלופות:

1- פנייה לחברת תכנות / פיתוח שתפתח עבורו את הפתרון הדיגיטלי.

2- רכישה של מוצר מדף שנותן את הפתרון למשל: Pipedrive או Salesforce עבור ניהול מכירות, חשבשבת עבור ניהול חשבונות ועוד.

3- שילוב של השניים: רכישה של מוצר מדף ופנייה לחברת פיתוח שתפתח על גבי הפלטפורמה ( במידה והיא מאפשרת זאת) כדי להתאים זאת לדרישות המאוד ספציפיות של הארגון. למשל: התאמה של SAP Success factors עבור מחלקת משאבי אנוש.

ניתן בנקל למצוא את היתרונות בכל אחד מהשיטות אבל באותה נשימה, גם את החסרונות. החסרונות הברורים הם הזמן והעלות הנדרשים כדי לייצר את הפתרון המושלם שארגון או עסק משקיעים בשיטה זו.

בשיטה החדשה, אותו עסק או ארגון בונה לעצמו את הפתרונות הדיגיטליים ( מערכות / אפליקציות) אף ללא כתיבת שורת קוד אחת! ה״פיתוח״ נעשה על ידי פלטפורמה ויזאולית מאוד עם אפשרות של גרירה והצבה של פקדים וקביעת החוקיות לכל פקד, ממש באותה קלות שאנחנו מכינים מצגת.

בואו נבחין רגע בין שני המתודות - Low code אל מול No code:

מתודת ה- No code

בנייה של פתרונות על ידי הכנסה ויזואלית של פקדים ( טפסים, ניווט, כפתורים ועוד) והגדרת הפעולות שכל פקד מבצע. הדוגמה הקלאסית ביותר מבוססת על האתר הזה ממש! האתר שלנו נבנה על בסיס פלטפורמת WIX שהיא ללא ספק אחת מהפלטפורמות Low code הראשונות שנבנו, ועל כך הצלחתה! כיום, כל אחד יכול לבנות אתר אינטרנט מקצועי ללא הצורך בידע תכנותי כלל. המשמעות היא שאותה רותי כהן מחדרה יכולה לבנות בעצמה אתר אינטרנט לחנות הפרחים שלה.

באותה שיטה, צצו לא מעט פלטפורמות המאפשרות בנייה של פתרונות באופן דומה, גרירה של פקדים וללא כתיבת שורת קוד אחת, מהנפוצות שבהן:

1- מערכת Glide לבניית אפליקציות מבוססות Google sheets.

2- מערכת Zapier המאפשרת לייצר אוטומציות מטורפות.

3- פלטפורמת softr לבניית אתרים ואפליקציות ארגוניות

4- מערכת Shopify - פלטפורמה לבניית אתרי מסחר, והיד עוד נטויה

מתודת ה- Low code

באותה השיטה של בניית פתרונות ללא קוד, ישנן פלטפורמות המאפשרות לבנות באותה הקלות פתרונות מקצועיים אך דורשים שילוב מתכנת כדי לחבר את ״חלקי הלגו״ יחד. הדבר תלוי פלטפורמה וכמובן תלוי החיבוריות והאינטגרציה הנדרשת בין מספר כלים כדי להגיע לפתרון המושלם. ״קוד מועט״ כשמה כן היא, נדרשת כתיבת קוד מועטה יותר כדי לקבל את האותו התוצר בהשוואה לכמות הקוד והמורכבות כדי לייצר את אותו הפתרון הדיגיטלי לו היינו משתמשים בשיטה המסורתית לעיל. דוגמאות:

1- פלטפורמת ה- Power platform מבית מיקרוסופט - שירות זה המשולב כחלק משירות Microsoft 365, מאפשר לבנות בהתאמה, אפליקציות ומערכות פנים ארגוניות, אוטומציות ואף דו״חות ודשבורדים. פלטפורמה זו נחשבת ל- Low code מאחר ויש צורך לשלב קוד כדי להגיע לפתרון מורכב יותר.

דוגמה לבניית מערכת מבוססת Powerapps

2- מערכת Bubble -

פלטפורמה מאוד פופולרית לבניית מערכות ואפליקציות. not a real twitter היא דוגמה קלאסית לכך שניתן לבנות ממש פלטפורמה מורכבת כמו אתר טוויטר על בסיס פלטפורמת low code כמו bubble - קבלו הצצה

אז למה זו בעצם מהפכה?

כשאני כותב מהפכה, אני באמת מתכוון לזה.

בעל עסק קטן בתחילת דרכו (ושאינו מתכנת) מתחיל לגבש לעצמו את שיטות העבודה השונות לניהול העסק, החל ממכירות וכלה בהנהלת חשבונות. על ידי שימוש בכלי low code / no code, בעל העסק יכול בהשקעה קטנה של זמן וכסף לייצר:

1- אתר אינטרנט שיווקי / אתר מכירות של מוצרים.

2- בניית אוטומציות אדירות של תהליכי שיווק, מכירה וניהול.

3- פיתוח אפליקציה ללקוחות להנגשת שירותים ומוצרים ואף פרסומה בחנויות האפליקציות השונות ובכך להגיע לחשיפה טובה יותר.

אותו הדין לארגונים גדולים, פיתוח של אוטומציות ואפליקציות פנים ארגוניות לייעול תהליכים כגון: מערכת לניהול קליטה ועזיבה של עובדים, תהליכי אוטומציה של אישורים בדרגים שונים בארגון ועוד ועוד.

שם המשחק הוא הגעה לאותו תוצר דיגיטלי מהר יותר ובהשקעה פחותה באופן ניכר של כסף

״מתכנת אזרח״

הכוונה פה לשני המינים, פשוט באנגלית זה נשמע יותר טוב - Citizen developer.

מהפכה זו הולידה סוג של מתכנתים חדשים. הכוונה היא לאותו בעל עסק קטן או עובדת במחלקת הכספים ששניהם יכולים לבנות בכוחות עצמם, ללא שום רקע תכנותי קודם, פתרונות דיגיטליים המותאמים לצרכי העבודה שלהם.

הנה התכתבות אמיתית לגמרי עם לקוחה שלנו, אשת תפעול במקצועה, שבמקרה בונה לעצמה בימים אלה את סביבת העבודה הדיגיטלית שלה על ידי שימוש בכלי Low code:

תודו שהיא מדהימה,לא?

אז מה ה- Catch ?

אם זה כל כך מושלם, מהיר וחוסך כסף, למה שכולם לא יעשו את זה?

ובכן, כולם כבר עושים את זה אבל... פיתוח פתרון דיגיטלי, גם אם הוא על פלטפורמת No code, מצריך מספר מיומנויות ותכנון מקדים. ניקח את WIX לדוגמא:

כל אחד יכול לבנות אתר אינטרנט על בסיס פלטפורמה זו. אבל, לא כל אחד יכול לבנות אתר אינטרנט כפי שהוא באמת היה רוצה!

בניית אתר מחייבת תכנון מקדים, אפיון, עיצוב האתר לפי חוקיות מסויימת ועוד. אותו הדין על בניית אפליקציה או מערכת, הדבר מחייב ראייה רחבה, לוגיקה (תכנותית) טובה על מנת לייצר פתרון דיגיטלי מקצועי לגמרי.

עניין נוסף, מגבלות הכלים.

לכלל פתרונות מבוססים על כלי Low code / No code יש ״גבולות גזרה״ שאותה חברה או מתכנת שבנה אותם הגדיר. דוגמא מצויינת לשוק הישראלי למשל היא היכולת לשלב עברית או ליישר את כל הממשק מימין לשמאל. יש כלים המאפשרים זאת ויש כאלה שלא. כאשר בוחנים כלים כאלה, תמיד יש לקחת בחשבון את מגבלות הכלי / המוצר אותו נבחר לפתרון הדיגיטלי שלנו.

האם זה סופם של המתכנתים האמיתיים?

לטעמי, ממש לא.

בל נשכח, כלי Low code / No code מפותחים על ידי מתכנתים. יתרה מכך ובהמשך לסעיף הקודם, כדי להגיע לפתרון דיגיטלי מקצועי ויציב, הרי שיש יתרון ברור למתכנת או טכנולוג שיכול לתרגם צורך עסקי לשיטת הפיתוח של הפתרון על בסיס פלטפורמת ה- Low code / No code בצורה טובה יותר ולייצר פתרון יציב שיאפשר גם שינויים עתידיים.

ניתן להמשיל זאת לבניית בניין, כל אחד יכול לשים בלוקים אחד על השני, ארכיטקט יידע לתכנן בצורה טובה את יסודות הבניין כדי שגם יחזיק מעמד בסופות הקשות ביותר.

לסיכום

היום, כל עסק או ארגון, משלב כלים של Low code / No code כחלק מהאסטרטגיה הדיגיטלית שלו.

אין זה אומר שאפשר לבסס זאת רק על כלים כאלה אבל ראינו כי שימוש בכלים אלה, חוסך זמן וכסף רב כדי להגיע לאותו הפתרון.

אנחנו כמובן בעיצומה של המהפכה אבל כבר אנו עדים לתוצאותיה אף בשוק העבודה. לא מעט משרות של ״מומחה אוטומציה״ או ״מיישמי פלטפורמת X״ צצות כדי למקסם פתרונות אלה בקרב ארגונים.

כאמור לעיל, כלים ופלטפורמות אלה לא חסינים מ״גבולות גזרה״ לכן, רצוי לבדוק, להתנסות ואולי אף להתייעץ עם מומחים לכלים אלה לפני שילובם כחלק מהפתרונות הדיגיטליים בעסק או ארגון שלך.